יפה ומעניין המשחק הבלתי-אפשרי הזה שעושה ענת קוריאל בשיר, בין הזמן לאירועים, לרשימת מעשים שבלתי ניתן לעשותם, כמו 'להסתובב במקום ללא תחושת תעיה', וההכרה בכך שהם דמיונות שווא, בדיה, משענת קנה רצוץ – והאינטרפרטציה שמשתמעת למעשים שנעשים ביום-יום. יפה החיבור ויפה השיר.
ענת, נהדרת משיר לשיר. איזה יופי.