כאוס

הם משוטטים/ דפנה שחורי

 
 
 

 השוטטות של האב והאם בשירהּ של דפנה שחורי היא שוטטות ללא כיוון, עם "מפה ריקה", "במדבר צחיח", ללא מענה – היא שוטטות שיש בה גם ריק גדול ומאיים, אך גם אור, שמביא אותו התינוק שגם מכסה את התקווה בצִלו. התיאורים בשיר מכוונים יפה למסלול הזה – כמו החצייה של המפה לשניים – ומצליח לעורר בקורא את הרצון לקרוא בשיר שוב.

שי אריה מזרחי

wordpress hit counter

//

מודעות פרסומת

ניווט של פוסט יחיד

מחשבה אחת על “הם משוטטים/ דפנה שחורי

  1. איזה יופי. היקום הירוק כמדבר צחיח, והעוצמה של לרעות במדבר צחיח, יש לי קירבה גדולה לשירה שעושה הכל בדימויים חזותיים, חושניים, שבאים לייצר משמעות במקום להתאים למשמעות נאמרת – כמו השורה "צוואר שחור מתנשא כארובה מעל המפה". ושלושת השורות האחרונות הן כבר השיא.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: