כאוס

ענת חנה לזרע/ שני שירים

 

שני השירים של ענת חנה לזרע, מדברים אחד עם השני גם במחנק שבהם, אך גם במוצא שיש מן המחנק הזה – הרוח. אם בשיר הראשון 'ממדבר לאדם', המחנק הוא יותר אישי, והמוצא ממנו נבנה לאט יותר, ברוגע יותר (למרות שהמוצא עצמו נוצר, 'נדחק' מתוך 'רגעי בהלה'), בשיר השני 'מלבד הלך הרוח', המחנק הוא אחר וכולל, ולכאורה נדמה שאין מוצא ממנו, אך ניתן למצוא אותו ב'שיח הנצחי עם אמא אדמה', 'בדעה שיש לספוג ולבלע עדות מכל' – והרוח הנצחית היא שמפקחת עליהם. השיח הזה, שמוגדר בשיר השני 'כשיח נצחי עם אמא אדמה' משרה את אווירתו המרגיעה על שני השירים, שמתהלכים להם ביופי רגוע ומדוד, מתוך ידיעה עמוקה של שקט לכאורה, אך שקט שהושג בעמל רב, כמו שמתואר ונבנה יפה בשירים עצמם, שמצליחים להדהד בקורא עד להרהורי זן עמוקים, להיות 'עמוס במחשבות' בעצמו. השירים האלה מצליחים היטב וביופי רב להעביר מגוון תחושות ומשמעויות, אישיות ככלליות

שי אריה מזרחי
מודעות פרסומת

ניווט של פוסט יחיד

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: