כאוס

אחיזה / ענת קוריאל

התעלומה גדולה בשירהּ של ענת קוריאל, והיא עצמה משתמשת בחוכמה במילים ובצירופים שמעוררים את המסתורין: "מישהו", "סקרנות", "חבוי", "לפענח", "ארשת לא מזוהה", "אין כיתוב". הבחירה במילים אלו, יחד עם הניגודיות שבין הרוך המוזכר בתחילת השיר לבין הניכור או הריקנות שבסופה, ויחד עם איפוק רב, מצליחה לעורר בדרך מסוימת ומוצלחת אי-נוחות ורגש גדול שמהדהדים במהלך הקריאה ולאחריה, והשיר המלא והממלא ברגשות אלה, נשאר חרוט בזיכרון.

 
שי אריה מזרחי

wordpress hit counter

מודעות פרסומת

ניווט של פוסט יחיד

11 מחשבות על “אחיזה / ענת קוריאל

  1. מאת זאב בתאריך :‏

    ממש שיר יפה. מעט סיפורי. יכול להיות שאני טועה, אך אני ראיתי פה שיר מטאפורי מקסים. מודה שלא חשבתי על כל הדברים שרשומים בניתוח שלמטה.

  2. מאת מירה שבתאי בתאריך :‏

    המילים שמרגישות בדיוק את התחושה ההיא שאף אני חוויתי. מדויק ומזוקק.

  3. מאחור, השיר הוא ארס פואטי: הסקרנות להבין את האיש יש בה מהחקרנות המשוררית, עובדה: יצא שיר.
    על פניו ,השיר מדבר על חוסר היכולת שלנו "לקרא" באמת אנשים, גם אם קראנו את "האמת" ,הרי שבעקבות המגע ההדדי של כפות הידיים, השתנו שניהם: המשוררת ומושא השיר.

  4. מאת מיכאל יצחק בתאריך :‏

    יפה ענת – הפתק כמו האיש – בתחילה ובסוף – נאדדה… האם זה אומר שנשים דעתן קלה"?! או נאמר שהמציאות המעושה .. של נסתר וגלוי .. היא המציאות הקיימת בכל רובדי הבריאה..

  5. מאת איריס אליה בתאריך :‏

    אהבתי יותר מהכל את טלאי הגורל האלה, מטאפורה חזקה. בעיקר בשל ההרגשה, אני חושבת שרווחת אצל רובנו, שהגורל, די מחורר. אם לומר זאת בעדינות. ובכלל, השיר מתאים להפליא למסתרי הגורל.

    סופ"ש נפלא.

  6. מאת אורנה ריבלין בתאריך :‏

    שיר סוד מסקרן …

  7. מאת טובה יטינזון בתאריך :‏

    מבחינתי זה שיר שממחיש בצורה חזקה את האכזבה שבהתפכחות
    וזה משהו שאין מישהו שלא חווה אותו.
    אבל כמובן, רק את-ענת, יכולה להעביר את התחושה הזו בצורה מיוחדת כל כך.

  8. השיר מעניין בעיקר בשל ההרגשה כי המשוררת מכניסה אותך אל עולמה הפרטי.
    ההזמנה לעולם פרטי זה עשויה בדרך המשגרת הרגשת אמינות.

  9. מאת משתמש אנונימי (לא מזוהה) בתאריך :‏

    מדויייק ואמיתי ונגע

  10. מאת משתמש אנונימי (לא מזוהה) בתאריך :‏

    לענת, לי הזכיר השיר חלום שבו מופיעה דמות המושיטה מצד אחד יד להכיר לנגוע ברכות ומצד שני שומר על ארשת פנים לא מזוהה,"פני פוקר".
    הנסיון של הכותבת-חולמת להסיר טלאים כדי להכיר יותר טוב את הדמות המסתורית נוחלת כשלון, הגילוי הסופי וא שהיד אינה אותה יד שהושטה בעצם לא בגודלה ולא בצורתה. הפתק שהוגש ריק.
    הרגשה של אכזבה מסתורין ורמיה.
    כתוב יפה תמציתי אבל מכיל מחשבה מעמיקה.

  11. מאת עמירם לורד בתאריך :‏

    ואולי כן היה כתוב משהו בפתק, משהו שנמחק על ידי הגורל המטלאה. משהו כמו: שימי ידך בידי… ובין לבין הזמן , כאילו במכונה, חזר אחורה; וכף ידך הקטנה אחזה שוב ביד אביך. ושוב לא הצלחת לפענח את אביך, ואת בעלך, ואת ילדך.

    איך שלא יהיה – השיר נוגע. מעורר אמון ומזמין אותי להכנס למסע הפיענוח. בתוך עולם של סימני שאלה מעופפים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: