כאוס

סילוק/ יצחק לאור

 
מתוך "ספר העדר", הקיבוץ המאוחד, 2012

את השיר השקט, החרישי הזה ועם זאת המלא תוכחה כואבת, של יצחק לאור, יש לקרוא מילה אחר מילה, לאט, רצוי כשאין אף אדם ליד, כדי להבחין בעוצמות האדירות שיש בו. אני לא מדבר על הדימויים שבו, לא, כוחו המיוחד של שיר זה הוא לא בדימויים,  למרות הדימוי החזק של "אוטובוסים רצים בדרך הלחה" כמשל לדבר עונש סיזיפי הנמשך ללא יכולת לדעת, להבין, מתי  יסתיים. הכוח הנהדר של השיר הזה הוא בחיבורים שהוא מיטיב לעשות, בתפרי הייאוש המהדקים אותו ומטלטלים את הקורא בו, ובסופו, כמו חותמת על מכתב ישן, כמו דפיקת פטיש על שולחן שופט, מין הסכם כזה, שאין ברירה אלא לקבלו בחירוק שיניים

wordpress hit counter
שי אריה מזרחי
מודעות פרסומת

ניווט של פוסט יחיד

3 מחשבות על “סילוק/ יצחק לאור

  1. מאת יובל גלעד בתאריך :‏

    שיר יפה והערה יפה גם כן.

  2. מאת מוטי. בתאריך :‏

    השיר מבטא יפה כיצד שוקע האדם במצב עירפול הדעת שלפני השינה,עירפול שכמוהו כקרבה למוות,מצב שבו מתאחדים הניגודים ונוצרת השלמה וקבלה של המציאות הכאוטית ומלאת הקונפליקטים.

    הסם המאפשר זאת במקרה הזה היא היצירה,באמצעותה הוא מצליח לבטא בדיוק מירבי את תחושותיו לגבי העולם ובכך לסגור לפחות את פער "החוב".

    דבר זה מאפשר לו להגיע לשתיקה שבסופו של השיר.לאחר כל זאת,אין עוד מה לומר.ביום למחרת הכל יתחיל מהתחלה,אמנם,אבל לפחות לאותו רגע החוב שולם.

  3. אני אוהבת את השם יצחק כי שם מתיאם לילד לא לילדה קטנה או גדולה אני אוהבת את השם הזה מאוד שם מאוד מקסים מאודדדד זה שם מאוד חביבי ומקסיםםםם נחמד אלוי אים היתי בן הוי קוראים לי בשם הזהה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: