כאוס

מלנכוליה/ סברינה דה-ריטה

כוחו של השיר של סברינה דה-ריטה הוא בדימויים ובתיאורים השקטים שלו שלכאורה מתארים תמונת מצב מסוימת, אך עוצמתו מושגת באמצעות הלך רוח מסוים שמועבר באמצעות סימני שאלה, תיאור שנעשה מתחת לפני השטח של אותה תמונת מצב, שמצליח לערער עליה. ראשית, השאלה בפתח השיר מציגה איזו דמות התלושה מהמציאות והיא, השאלה, משרה אווירה לא שקטה על השיר כולו. שאר התיאורים הם שוב, לכאורה, שקטים, פסיביים באמירה שלהם, אך עוצמתיים באמירה השקטה שלהם וברגש העז שטמון בהם. סברינה דה-ריטה הצליחה בשיר הזה לבנות אווירה מעורערת וקסומה על השיר כולו, שיר שצריך לקרוא בין השורות שלו כדי לחוש באותה אווירה.

סברינה דה-ריטה היא משוררת חיפאית ופרסמה עד כה ארבעה ספרי שירה: 'שד ופיה', 'בשוט אחד' (הוצאת גוונים), 'ינשופים' (צבעונים), 'שירים על הסף' (הוצאת אחוזה). השיר לקוח מתוך ספר שעתיד לראות אור בקרוב ושמו 'החטא השמיני'.

wordpress hit counter

שי אריה מזרחי
מודעות פרסומת

ניווט של פוסט יחיד

5 מחשבות על “מלנכוליה/ סברינה דה-ריטה

  1. שיר יפה – עם קצב שירי טוב היוצר בכשרון אוירה כפי שאכן תוארה ע"י שי. משוררת ששמה לא היה מוכר לי. הערה: וני וידי ויצי – ידוע כמעט לכל. הביטוי הנוסף לא מוכר לי ואולי לעוד כמה בורים כמוני. אם מתעקשים לכתוב, לעיתים זה אכן משרה אוירה רצויה, כוכבית הינה לברכה

  2. מאת מוטי. בתאריך :‏

    לא מצאתי בשיר הזה שלם הגדול מסך כל חלקיו.יש כאן אוסף של אסוציאציות שלא מסוגלות לייצר עבורי משמעות.גם כשיר אווירה לדעתי יש בו פגמים כי הוא עושה שימוש בדברים ידועים,מושגים,סימנים וסמלים,שכבר מוכרים בתרבות והשימוש בהם הופך את השיר לשבלוני.
    (הנפש כשדה קרב,סנוניות,נהר לטה,יונה לבנה וכן הלאה)

    אבל הבעיה היא לא רק בשימוש בלטינית דווקא או בסמל של היונה,נהר הלטה(מוות ,שיכחה) ואפילו לא ברמיזות הכבדות על דיכאון.שירים רבים עשויים להיות "דיכאוניים" מאוד,קודרים,אפלים,אבל עדיין יהיה בהם משהו מעבר לזה,כי הנפש מדברת בקולות רבים,גם כאשר נראה שרק קול אחד מובחן נושא את דבריו.

    ברור לי שכוונתה לומר שהאביב אכן הגיע,לפחות אובייקטיבית,אבל הדמות אינה מסוגלת לראותו בשל דכאונה הרב.זה כל המסר של השיר והוא בא לידי ביטוי באופן נחרץ בשורה האחרונה:יונה לבנה צונחת.אין שלום פנימי,אין שלווה ולמרות נהר הלטה המוזכר,אין גם שיכחה ברוכה שיכולה להוביל לשלווה.

    בקיצור,קצת "מבולבל".יותר מדי לטינית וסמלים שחוקים.אין לי מה לעשות עם המסר.למרות זאת,יש בשיר מוסיקליות פנימית יפה וניכר שהמשוררת יודעת את עבודתה.אני מקווה שהביקורת תתקבל בברכה.כוונתי טובה.

    • מאת צביה בתאריך :‏

      נהר הלטה – על פי הניקוד והאיות חשבתי שמדובר בצורות החלב בקצף של קפה לטה.
      כדאי לכתוב ולנקד כך:
      נהר הלֵיתֵה
      השיר יפה, כן ומוסיקלי, אך כפי שנכתב כאן: השלם אינו גדול מסך חלקיו.

  3. מאת עליזה קיי בתאריך :‏

    התנועה, הציוריות והמוסיקליות מוצדקות ומרוממות.לא כל שיר אמור להציג עמדה. תאור של הלך רוח, יוצר לא פעם אווירת טרום המשגה כמו בשיר יפה זה.
    שיר שיש בו יסודות מפתיעים.

  4. אחרי הקריאה הראשונה, בחשש ובאי-נוחוּת, קראתי שוב ושוב את הטקסט. "מלנכוליה", כן. אלא ש- יצאתי מן השיר כמו שנכנסתי. צר לי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: