יופי בידיעה השלווה של הדברים מביאה לנו גלית וסקר בשיר שמעלינו – והשלווה שהיא חזרה לילדות, לרגעים הראשונים ממש, מתבטאת יפה בתיאורי הטבע שהמחברת "נוטעת" בביטחון ובדיוק יפה – ועל השיר כולו מתפשט הרוגע שמצוי בשני הרבדים המתמזגים ביניהם יפה בשיר.
שיר טאואיסטי.אבל גם יכול להיות פנתאיסטי,וגם יכול להיות פשוט מאוד לא זה ולא זה.
הדבר שמכנים אותו בשם,כמו שאמר מי שאמר,אינו הדבר עצמו.גם אני,כמו המגיבה הראשונה,חשתי את האוירה שבשיר ממש כמו הייתי אני מצונף כמו תינוק בחיק או ברחם,יונק את עוצמת התום הראשונית של החיים,אינו מבדיל בין פנים לחוץ,אינו יודע מהוא "האני" ומה אינו "האני".פשוט אינו יודע.ממש מהדהד כאן הנושא של גן עדן,החזרה אל גן העדן,"נהרות הרוגע".סינכרוניזציה מלאה בין ימין לשמאל,תחושה של היוולדות מחדש אל תוך עולם טוב יותר,מלא יותר,פשוט יותר.אי העשייה של הטאו,הזמן בטרם התפוח,לזרום,לזרום!(,צמצם,צמצם!:)
השיר נהדר ויש בו כל מה שאמור להיות בשיר טוב.יפה מאוד.
יפה! נכנסתי לאווירה לגמרי. דימוי העצים כבסיסי נרות מקורי ומעניין
לטעמי לא מספק, נטול אנרגיה
מן הראוי לנמק טענות שאת מעלה.מה לא מספיק כאן?מה זה בעיניך אנרגיה ומדוע את אמורה לראות אנרגיה בשיר הזה?איזה סוג של אנרגיה?
שיר טאואיסטי.אבל גם יכול להיות פנתאיסטי,וגם יכול להיות פשוט מאוד לא זה ולא זה.
הדבר שמכנים אותו בשם,כמו שאמר מי שאמר,אינו הדבר עצמו.גם אני,כמו המגיבה הראשונה,חשתי את האוירה שבשיר ממש כמו הייתי אני מצונף כמו תינוק בחיק או ברחם,יונק את עוצמת התום הראשונית של החיים,אינו מבדיל בין פנים לחוץ,אינו יודע מהוא "האני" ומה אינו "האני".פשוט אינו יודע.ממש מהדהד כאן הנושא של גן עדן,החזרה אל גן העדן,"נהרות הרוגע".סינכרוניזציה מלאה בין ימין לשמאל,תחושה של היוולדות מחדש אל תוך עולם טוב יותר,מלא יותר,פשוט יותר.אי העשייה של הטאו,הזמן בטרם התפוח,לזרום,לזרום!(,צמצם,צמצם!:)
השיר נהדר ויש בו כל מה שאמור להיות בשיר טוב.יפה מאוד.
🙂
שיר נפלא!! מרגישה קירבה גדולה, ושמחה שיש כותבים כמוך!!
שיר נפלא!! מרגישה קירבה גדולה לחוויה שלך ולדרך הביטוי שלך.
תודה עבור השיר. הרגשתי גם אני איתך את המרחב והאור, את טלטול הנסיעה , את כל אלה – מרחיבים ומרגיעים בנתינה נדיבה ושופעת. הדר
פינגבק: שיר חדש בכאוס - יונקת נוף/ גלית וסקר - תכלית