המנון לפוטון/ אילן בן-דוד
בתיאור שבתחילתו נראה כמהוסס מה אמנם, אך מדויק ולבסוף מפוכח ואירוני, מביא אילן בן-דוד נקודת מבט פייסנית אך מעניינת ומקורית – כל זאת בשיר שהוא למעשה שיר הלל לטבע ולחוקיו.
שי אריה מזרחי
כאוס
בתיאור שבתחילתו נראה כמהוסס מה אמנם, אך מדויק ולבסוף מפוכח ואירוני, מביא אילן בן-דוד נקודת מבט פייסנית אך מעניינת ומקורית – כל זאת בשיר שהוא למעשה שיר הלל לטבע ולחוקיו.
כאוס 
אני אוהבת את האגביות שבה נמסרת תמצית הטרגדיה האנושית. והסוף נוסך על הכל הומור, משאיר קריצה
מהי, לדידך ענת, 'תמצית הטרגדיה האנושית' המתגלמת בשיר?
ומדוע, להבנתך, מודה המשורר לאותה קרן שחזרה? הרי היא זו שהביאה לו את הבשורה המכאיבה בנוגע לקמטיו ההולכים ומעמיקים…
הטרגדיה היא הזמן ההולך ואוזל, ואת התודה בסוף השיר קראתי כסוג של אירוניה. אך זוהי אך ורק קריאתי
אין מודעות לקיום ללא חושים.הקיום אינו אלא ההשתקפות של העולם בתודעתנו,השתקפות שאנו הופכים להיות מודעים לה ברמה נוספת של מתבונן,שאף הוא נוצר כחלק בלתי נפרד מאינטראקציה בלתי נגמרת בין החושים לבין העולם.
המתבונן הוא "האני",,שלאחר שנוצרר,תופס את עצמו כשלמות,שקשה להכיר בחידלונה.העצם אינו דבר מה קבוע,השינוי הוא בלתי נצמנע,אמת זאת קשה מאוד להכיל,אבל גם בלתי אפשרי להתעלפם ממנה.
זהו נושאו העיקרי של השיר.האור הוא בסך הכל השליח,המלאך,שתפקידו,לאלו הקשובים לכך,לראות את הדברים עד כמה שאפשר מתוך ניקיום השקר שבהם,ניקיון התוספות והפרשנויות והאיוויים והרצונות של האגו,המסרב להכיר באמת שאינה עולה בקנה אחד עם שאיפותיו הבלתי נגמרות.
האומנות אף היא סוג של השתקפות.הספרות מקרה פרטי של האמנות.מה הן משקפות?הן יכולות לשקף את השקר ויכולותת לשקף את הרצון לאמת.תלוי ביוצר עצמו.המאבק בין האמת לשקר קיים באמן לא פחות מאשר בכל מקום אחר.
למרות זאת,יצירת אמת אינה יכולה לשקר,אבל גם האמת בה אינה דבר שמופיע ללא תחפושת.יש להיות מאוד מודעים,בייחוד כאשר קוראים שירה,למה שמעבר למילים,למה שמעבר לשורות.יש הרבה מקפצות קטנות במילים מסוימותת,
המעבירים אותנו לעיתים ליקומים אחרים,למבט פרספקטיביב מאוד נרחב על הכל.
יש כמה השתקפויות מפורסמות שהשיר הזה גם להן לעלות אצלי על פני השטח.
יש להן פנים שונות לעיתים,אבל גם צד שווה.
השתקפויות עשויות להיות דבר מאוד מבלבל.צארלס פוסטר קיין רואה את עצמו במראות מקבילות מוכפל לאינסוף,מהו הדבר הקיים,מיהו הדבר הקיים?מיהו "האני" ולאן באמת הוא הולך.?
השתקפות נוספת,מופלאה לא פחות ודי דומה למה שמתואר בשיר,מתוארת "באמברסונים המופלאים".דרמה גדולה שכולה בשתיקה שלאחר בכי קורע לב
וסצינת השתקפות בחלון.
השתקפות נוספת המבטאת את חוסר היכולת להכיל אמת וואת ההרסנות הנובעת מחוסר היכולת הזאת ניתן לראות בשלגיה ושבעת הגמדים.אם יש כוח של חוכמה בעולם,שמאפשר לאדם המוכן להכילו לראות את הדברים עד כמה שאפשר קרובים להוויתםן,הרי יש גם כוח של כישוף הרוצה לכבול את האדם ואינו מאפשר לו לראות את מה שבאמת מופיע במראה.ההדחקה הזאת היא הרסנית ויש לה מחירים כבדים עבור האדם היחיד ועבור התרבות בכלל.
אכן,מן הראוי להודות לפוטון ולקרני האור,שבלעדיהם חיים לא היו מתקיימים,מודעות לא הייתה מתקיימת,אמת לא הייתה מתקיימת ושקר לא היה מתקיים ואף לא האבק הנצחי בינהם…
מוטי, הפלגת לך לעולם ההשתקפויות, יש דברים שהבנתי בתגובתך, ויותר מהם – כאלה שלא.
לדעתי זה שיר שכל כולו פיזיקה, כן פיזיקה. זה שיר על פוטוני האור שרובם עוברים דרך משטח שקוף, אך חלקם הקטן מוחזר ונותן הזדמנות למשורר לראות את בבואתו המזקינה. אני מסכים עם ענת שהטרגדיה היא הזמן האוזל, אבל מציע לקרוא קצת אחרת את הסיום.
אפשר, אכן, לראות בתודה לקרן האור צד אירוני: זו בעצם תודה מעוקמת, תודה שאיננה תודה משום שהניחה מול פרצופו של המשורר את עקבות האמת המרה שהזמן, גם אם באטיות, טורף את חייו.
אפשר, בהסתכלות קצת שונה, להביע בכל זאת תודה לקרן האור, ולא משום שהנכיחה למשורר את עובדת הזדקנותו, אלא משום שבכלל התייחסה אליו…
הרי אנו נוטים לראות את הטבע ואת חוקי הפיזיקה כאדישים לקיומנו, הרי לא אכפת לו, לאור, אם המשורר נמצא או איננו… ולכן המשורר, כאשר הוא רואה שקבוצת קרני אור סטתה, כביכול, ממסלולה הרגיל כדי לספר לו משהו על עצמו (ואמנם זו אמת קשה) – הוא פתאום מרגיש שהטבע, חוק השבירה של האור, עשה לו מחווה נפלאה והתייחס אליו.
ועל כן אני מוצא בשיר שתי טרגדיות אנושיות: האחת, כמו שענת ציינה, הזמן האוזל, והשנייה – אדישותה המקוממת של הפיזיקה לקיום האנושי.
ולכן יש נחמה קטנה בסוף השיר – כמה פוטונים של אור חרגו מאדישותם והתייחסו למשורר שלנו. איזו הרגשה טובה נסכה עליו אותה קרן שחזרה מן החלון השקוף והראתה לו שהטבע בכל זאת מודע לקיומו…
שלום שמואל,
אני,אכן,מפליג.זאת ההנאה הקטנה שלי.:)אני לא מוצא כל בעיה באיזושהי פרשנות,אפילו היא אם מרחיקה לכאורה מאוד מהשיר.כבר כתבתי פעם במקום אחר בבלוג הזה,שאני מחפש בפרשנות שלי אחר הכללי.לעיתים זה באמת יוצא לי כללי מאוד,אבל מבחינתי זה בסדר.גם את הפרשנות שלך אהבתי,היא בהחלט יכולה לשקף משהו מהרהורי משורר מזדקן,הבעיה היחידה היא,שאני לא משורר ואף כי מטבע הדברים גם אני מזדקן,אני בהחלט לא מתחבר לתחושת "האדישות" של הפיזיקה "לקיום" האנושי.הקיום האנושי הוא חלק מהפיזיקה,לא משהו שיוצא מגדר הפיזיקה.הפיזיקה המוכרת לנו(וגם זאת שעדייןו לא מוכרת לנו)היא זאת המאפשרת בכלל את קיומנו בכוכב הזה ובכלל.חוץ מזה,גם לי יש קמטים,אני רואה אותם במראה כל בוקר ואני בהחלט מכבד אותם.:)
עדיין הפרשנות שלך מאוד יפה ומאוד מדוייקת.אם יש בכלל דבר כזה,"כוונת המשורר",הסבירות היא,שאתה מתקרב אליה.אבל גם אם יש,המודעות בכתיבה היא משהו צר מאוד ומה שמסביב למודעות מעניין אותי יותר,אפילו במחיר טעות,לכאורה,או בלשונך,הפלגה.
ניכר בפרשנותך ובכבוד הרב שאתה נותן למילים,שאתה עצמך משורר ואשמח לקרוא גם משיריך.
הכתיבה שלי בבלוג הזה היא יותר מנוחות,השירים קצרים ונוח לי להתייחס אליהם ברצינות רבה.אני לא בהכרח מחפש לומר אם השיר הוא טוב או רע בהכרח,אלא יותר אם לי כקורא הוא מעורר "עולם ומלואו" בתוכי,,,מרחיב את אפשרויות הראייה ולא מצמצם אותן.
בהחלט ייתתכן,שאני גם מגזים לעיתים.זה חלק מהעניין.אין שום שיר שהוא מושלם,ווודאי שלא הקורא בו.:)
אין רע בהפלגה, מוטי, ואם קריאת השיר גורמת להדהוד של עולמות אחרים וחוויות אחרות אצלך – רק הרווחת…
לא, אינני משורר, אבל אני מניח ש"ניפגש" שוב במרחב הפרשנויות האינסופי.
קרן בת בלי גיל שאין בה עת
יפה אילן
אף שהקרן היא לא אותה הקרן שכן אורך חייה קצר מחיינו אך נצחיותה היא בהמשכיותה
ואולי זו גם נצחיותינו
I recently came across this article and have been reading along. This is a greate site and contains fantastic contents. Your site contains a lot of valuable intoamrfion as well.
سلام ببخشید نمیشه همه ÙÂایلهای MW2 & MW3 رو بزنید تو چندتا dvd برای خرید اینترنتی چون ØÂجم و تعداد ÙÂایلها زیاده
After research a few of the blog posts in your website now, and I really like your method of blogging. I bookmarked it to my bookmark website listing and will probably be checking again soon. Pls check out my web page as nicely and let me know what you think.
hahahahaha, SOOO happy for you, Eileen! He's so happy & snappy while he's singing it too! And did not realize the name was so rare, interesting! … "Imma gonna go make my MGR now" ROTFL
יפה,אהבתי.
לאילן בן דוד כדאי לך להציץ בשיר שלי על הנייטרינו בתוך: שירת הציפורים
'תדרים' הוא כולו שיר על החלקיק החמקמק הזה