כאוס

ארכיון עבור הקטגוריה “שיר”

מאיזה צד אוחזים בשפה עכשיו?/ ענת לוין

 

מתוך אנה מסתובבת לאט, אחוזת בית, 2007

הגורל הוא אחד בשירהּ הנוקב של ענת לוין: עכשיו. ללא פשרות. בלי תירוצים ובלי לברוח: צריך לעבוד. קשה. עם שתי הידיים, אזוקות למטרה הזאת, הסיזיפית, המענה, המהנה, הגורמת כל פעם להרגשת התרוקנות, (בשעות בין הערביים) וכל פעם מחדש לחיפוש אחר ההתמלאות, ושוב, ושוב.
שי אריה מזרחי

wordpress hit counter

כנרת לפידות/ ללא שם (השיר נושב)

 מתוך 'על הנהרות על היאורים', כרמל, 2003
האם שלוש התמונות משתוות לשתי שורות השיר של כנרת לפידות?
שירה הקצרצר נושב בי כמשב רוח מרענן
אם הייתי יכול הייתי נבלע גם אני בדשא הרך ובשיר –
 
שהוא כולו אירוטיות חרישית וקסומה של טבע וגוף המשתלבים זה בזה
שי אריה מזרחי
 wordpress hit counter

קוואפיס/ תמיר גרינברג

wordpress hit counter
 

שירו של תמיר גרינברג, הלקוח מספרו הראשון "דיוקן עצמי עם קוונט וחתול מת" (עם עובד, 1993), לוקח את הייאוש למחוזות אחרים, מפוכחים יותר, פחות "ממיתים", עם נימה מסוימת של הומור. קוואפיס, המשורר הפקיד, בשיר זה של תמיר ג., הוא כולנו, למעשה, שהמציאות כופה עלינו את השגרה המטרידה. ההומור בשיר נמצא למעשה בתובנה שעולה ממנו – "תכלית חיי היא המסע" – ניסוח אחר לאמרה הידועה על העבודה, והבחירה במילה "מסע" שיש לה משמעות של נצח, לתיאור חיי העבודה. אך ההומור, המפוכחות, הצינית משהו – הם גם בשורות הקצובות והפשוטות – כמו השגרה שפוסקת את חיינו במקצב מונוטוני.

v

שי אריה מזרחי

ניווט ברשומות

%d בלוגרים אהבו את זה: