נסיך הלילה ומלאכתו הקדושה/ שחר שלקוב

אני רוצה לכתוב על המוזיקה בשיר הרגיש הזה של שחר שלקוב ולא דווקא על החריזה הברורה שבו, במקומות כמו "מקומי-קיומי", "פסיק-מפסיק", "תו-מיטב", "חולשה-קדושה" ואחרים, אלא על השיר כולו, שמתאים את עצמו למוזיקליות שבו כמעט ללא משים:

נסיך הלילה הוא דמות ערטילאית שנוכחותה ממלאת את השיר כולו ומכתיבה את הקצב בו, הכול לכאורה בהסכמתה "הכפויה" של הדוברת שמאפשרת לו זאת. שניהם, נסיך הלילה והדוברת בשיר, המשוררת, ששירה נכתב על ידיו, מנהלים מין משא ומתן מוסכם וידוע, שנעשה בהרמוניה מדויקת – אותה הרמוניה שמשרה את המוזיקליות הבלתי-נמנעת הזו.

מבחינות אחרות, כלליות יותר, זהו שיר קלאסי מכיוון שהוא מצליח להנכיח את המוזיקה בין המילים ובתוכן בצורה כמעט מושלמת.

שי אריה מזרחי

נסיכי לילה/ שחר שלקוב

דבר אחד, שניים (כמעט, ודאי יש עוד) עושה את השיר הזה לשיר של מבוגרים ולא של ילדים: האחד היא הפייה הלילית המשחררת מהאחיזה הכובלת של האם, השני הסכינים החדים שנסיכי הלילה לא נועצים בגבה של המשוררת.

אך לא רק אלה, כמובן, אלא גם החריזה הפנימית בעלת המקצב המדויק והשקול והחיבור בשיר בין סיפור ילדים לבין סיפור מעין-אישי, ועוד,  יוצרים שיר מרגש, צלול ומלא יופי.

זהו שירה השני המתפרסם בכאוס של שחר שלקוב, ילידת 1987 וסטודנטית לתואר ראשון בספרות באונ' בן-גוריון.

שי אריה מזרחי

שחר שלקוב/ לבי כים

 

קדושה שקטה, עדינה, מדויקת וחודרת יש בשיר לפנינו, של שחר שלקוב ; שיר שכדי לחדור אליו ולגלות את כל סגולותיו, יש צורך בהקשבה מדודה וסבלנית, בעיניים פקוחות ובלב רחב. (מספיקים כדי להבחין בדימוי הנהדר בתחילת השיר "לבי כים/ עליו שטים יקיריי המתים" ולדמיין את הלב נפרש לים מוות הקולט את הבאים מגן עדן) ולעומתם, לעומת רצונם להיות קרובים, הדחייה – וההעדפה להיות ב"מחיצת צערי" ולתת למתים למלא תפקידים גשמיים, יומיומיים. צריך רגש אדיר ודרך מחשבה מיוחדת במינה כדי לתאר דברים אלה – והמשוררת מצליחה לעשות זאת בשיר החזק והממלא הזה ולחשוף אותנו לקולהּ האחר והיפה.

שחר שלקוב היא ילידת 1987, סטודנטית לספרות באוניברסיטת בן-גוריון.

שי אריה מזרחי