המרזב בגן הילדים/ דויד מור

התיאור של המרזב, עצם זנוח ונשכח מן העין, אפור ומלוכלך, הוא העומד במרכזו של השיר  היפה והמהורהר הזה של דויד מור, שמצליח לתאר את הנוסטלגיה, הנשכחת, האבודה, וליצוק ממנה, "את הכמוס שבקצה המחשבה" לידוע ומציאותי – באמצעות תיאורים מדויקים וקולעים, שגם הם כמוסים וסמויים מן העין ומן המחשבה.

שי אריה מזרחי

מחבואים/ דויד מור

 

מי זו המתחבאת בשירו של דויד מור, זו שחלפה 'בטיוטת המילים/ כרוח מושרת'?

על כל פנים, אותה דמות או דבר מה נסתר גורם להרבה בלבול והתרגשות אצל דובר השיר, 'פליאה וחשד' גם יחד – התנועה כאן, כמו במשחק מחבואים, היא לכיוון התפיסה – מהתיאור הדק והיפה של 'צל ריסים' דרך כמיהה כבושה אך נסערת, עד ללכידה – שגם היא, בשיר, חשאית ונסתרת. היופי בשיר הוא רב-גוני – הוא חידתי ומסתורי כמו משחק מחבואים 'משובח', הוא מלא בדקויות נהדרות ומעוררות פליאה, הוא עשיר בצבעוניות של משחקי אור וצל – והוא מסתיים בדרך שמותירה שאלה – אם כלל נתפס משהו?

דויד מור הוא משורר וצייר, יליד 1967. ספרו הראשון והיחיד עד כה, "התבוננות שקופה בחפצים כהים", ראה אור ב-2002 בהוצאת עקד.

שיר נוסף של דויד מור שפורסם בכאוס ניתן לקרוא כאן.

שי אריה מזרחי

תדרים/ דויד מור

//

התמונה השלווה והיפה שמצייר דוד מור היא הלל לטבע ולילדות. באמצעות חיבור של פעלים המתארים יופי ודימויים חרישיים ומורכבים, כמו "האוויר/ מחיש תחת רגליו תנודות חשאיות", או "הגן מחיש את נפלאותיו" ועוד, בכלל כל השיר מורכב ומלא בהם, נוצרת תמונת שיר, שיר – תמונה, מרתק ומרהיב ביופיו ובחוכמתו העדינה.

שי אריה מזרחי