עופר גורדין/ שני שירים

 

 

 

 אברכים

בְּמֶרְכָּז הַשָּׂדֶה מִתְקָיָמָת תְּפִילָה
וּכְכָזוֹ
יֵשׁ לְהַבְחִין בָּהּ בְּאַדִיקוּת
לִרְאוֹת בָּהּ הִתְהַוּות שֶׁל שָּׂדֶה אֲחֵר
אֳבָל בְּכָךְ אֲנִי מִתְרַחֵק מִן הַהַוָיָה
שֶׁכֵּן בָּרֹבָע הַיְּהוּדִי יֵשְׁנָה מְהוּמָה
לֹא שֶׁל פָּרְפָּרִים אֶלָא שֶׁל אֲנִי מַדְגִּישׁ
אַבְרֵכִים
וּבִיְדֵיהֵם פְּרִיכִיוֹת וְהַדָּבָר לֹא כָּשֵׁר
כָּךְ מְצוּיַן בִּמְפוֹרַשׁ וְלִרְאָיָּה
לוֹכֵד פָּרְפָּרִים מְיוּמָן בּוֹדֵק אֶת הַצִּיצִיוֹת. לְיָמִים
כְּשֶׁאֶתְפַּנֶה לִכְתִיבַת פְּרוֹזָה אַבִּיט בְּאָתָרִים שׁוֹמְמִים
לְמַרְאִית עַיִן שֶׁאֵינָם מְבִּיעִים דָּבָר
אֶלָא שֶׁהָרוֹב מַסְכִּים
וְהָרוֹב בְּמֶרְכָּז הַשָּׂדֶה –
לֹא שֶׁל פָּרְפָּרִים אֲנִי מַדְגִּישׁ
אַבְרֵכִים
וּבִיְדֵיהֵם פְּרִיכִיוֹת

 
חם במחסן

 
אֲנִי מְחַבֵּק רָהִיטִים יְשָׁנִים
שֶׁכְּבָר יָצָא לָהֶם שֵׁם רַע בַּמַּחְסָן הַגָּדוֹל
אֵיזֶה חָמוּד אַתָּה
עוֹד יֵשׁ בְּךָ חֶמְלָה כְּלַפֵּנוּ תְבוֹרַךְ
אֲנִי מַסְמִיק וְהַשִּׁדָה אוֹמֶרֶת אֵין דָּבָר
סְמַרְטוּט לַח וַאֲנִי חוֹזֶרֶת לַתְּמוּנָה
חַם בַּמַּחְסָן וְאֵין טִפַּת אִוְרוּר
מִשֶׁהוּ תִכְנֵן לֹא נָכוֹן אֶת הַכֹּל
שֻׁלְחָנוֹת כִּסָאוֹת מְנוֹרוֹת
הַכֹּל מֵהַמֵּאָה שֶׁעָבְרָה
אֶתְמוֹל
נִכְנַסְתִּי בַּלַּיְלָה עִם פָּנָס וְכֻלָם
מַחָאוּ לִי כַּפַּיִּם






שני שיריו היפים והמעניינים של עופר גורדין מספרים על דברים נעלמים, נשכחים, אבודים – התפילה הרוגשת באברכים, התפילה הנואשת של הרהיטים בשיר השני, חם במחסן, שתיהן, כל אחת בדרכה, נותנות תחושה דו משמעית של מחנק ומועקה, מצד אחד, ושל איוורור ופתרון תעלומה, מצד שני. ההומור הדק שבשני השירים משלים יפה את המלאכה, באברכים הוא יותר נחבא אל הכלים, בחם במחסן הוא גורם לדמעה בקצה העין והאמירה בשני השירים מדויקת ומצמררת.






עופר גורדין הוא יליד 1952, תושב כפר אז"ר, משמש כרכז המים ביישוב. לשעבר איש קריאייטיב במשרדי פרסום. נשוי ואב לשלושה. פרסם שירים בהליקון, במוסף הספרות של מעריב ובמטעם.

שי אריה מזרחי