על דרך השלילה עולים הדברים "הפשוטים" בשירו של יחזקאל נפשי – ועל דרך הניגודים בין היופי והעדינות שבה הוא מתאר את הנמענת – "לא יפי שער הזהב, לא סומק לחייך…" לבין הפגמים שבה – "החתך, הצלקת שבמרכז בטנך" – הוא מוצא את היופי בכל אדם. והחיבור המעניין והיפה שהוא עושה בין הפגמים שבאדם לבין המעשים שנבראים לאחר שהוא נח מאותם הפגמים – מוסיף הרהורים רבים בקורא השיר.
כאוס 